פרק H.2 – הפרעות אחרות

פרק

H.2

 הפרעות אחרות

הפרעות טיקים

Hannah Metzger, Sina Wanderer & Veit Roessner

מהדורה בעברית

 

תרגום: ד"ר נועה בן-ארויה מילשטיין, ד"ר אורלי לבן גבאי, יעל קונדה, ד"ר סילבנה פניג

 

עריכה: פרופ' פז תורן

 

הפרק המלא מופיע באתר האיגוד הבינלאומי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר

 IACAPAP e Book

 

טבלה H.2.2 טיקים קוליים ומוטוריים שכיחים

 

טיקים קוליים טיקים מוטורים
·               שיעול

·               כחכוח הגרון

·               רחרוח

·               שריקות

·               נהמות

·               קולות של בעלי חיים

·               אמירת הברות

·               אמירת מילים

·               צעקות

·               מצמוץ בעין

·               גלגול עיניים

·               עיוות פנים

·               טלטול הראש

·               עוויתות בכתפיים

·               עוויתות בגוו או באגן

·               עוויתות בבטן

·               תנועות של הידיים והזרועות

·               תנועות של הרגליים וכפות הרגליים

 

טבלהH.2.4  הפרעות פסיכיאטריות הקשורות בהפרעות טיקים

 

הפרעה נלווית % הילדים עם הפרעת טיקים

הסובלים ממנה

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) 60- 40
סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים 70- 40
הפרעות חרדה 40- 25
סימפטומים דכאוניים סביב 50
הפרעות בשינה 44- 12

 

 

פסיכותרפיה

שיטות קוגניטיביות-התנהגותיות הן ההתערבות הפסיכותרפואיטיות היעילות ביותר. טיפול זה צריך להינתן על ידי אנשי מקצוע מיומנים הבקיאים במורכבויותיה של ההפרעה ((Verdellen et al, 2011. הטיפול כולל את האפשרויות הבאות:

  • עבור מטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה ותובנה, אימון בהיפוך הרגלהוכח כיעיל. האימון כולל סדרה של טכניקות שנועדו לסייע למטופלים להיות מודעים להופעת הטיקים, ולתרגל תגובה מתחרה על מנת לעכב או להפריע לטיקים. הטכניקות כוללת אימון בהרפיה, יצירת התניה ואימון בהכללה. על מנת להגביר את המודעות לטיקים, מוצעות שיטות כגון:
    • תיאור תגובה (המטופלים לומדים לתאר את המיקום המדויק של הטיקים שלהם ומפתחים תיאור מפורט של כל טיק, בדרך כלל בכתב)
    • זיהוי תגובה (מטופלים מקבלים משוב אודות הופעת הטיק, עד שהם מסוגלים לזהות את התנהגות המטרה ללא סיוע)
    • התרעה מוקדמת (מטופלים מתאמנים על זיהוי התסמינים המוקדמים של הטיק, כגון דחפים ספציפיים, תחושות או מחשבות)
    • מודעות לסיטואציות (מטופלים מתארים אנשים, מקומות או מצבים בהם ברב המקרים מופיעים הטיקים)
    • אימון בתגובה מתחרה כרוך בכך שהמטופל לומד ליזום טיק באופן מכוון למשך דקה עד שלוש דקות או עד שהדחף לביצוע הטיק נעלם.
  • חשיפה ומניעת תגובה מבוססת על הקשר בין הדחף המקדים לבין הטיק הקולי או המוטורי הבא בעקבותיו ומוביל להקלה בתחושת בדחף. המטרה היא להתיר את הקשר בין הדחף המקדים לבין הטיק אשר- לפי תיאוריית הלמידה- התחזק לאורך הזמן. התמודדותו של המטופל עם הדחף המקדים במשך זמן רב יותר (חשיפה) והתנגדותו לכניעה לדחף (מניעת תגובה) מוביל לכך שהמטופל לומד לסבול את הדחף מבלי לבטא את הטיק (התרגלות). בנוסף, מעודדים את המטופלים לנטר באופן עצמאי את הסימפטומים באמצעות תיעוד של המצבים והזמנים השונים בהם מופיעים הטיקים לאורך פרקי זמן מסוימים, על מנת לברר באילו מקומות וזמנים שכיחותם של הטיקים היא הגבוהה ביותר. המשך בפרק המלא…

הפרעת טיקים פז תורן

טיפול תרופתי

קיימות הוכחות מבוססות התומכות בשימוש במגוון תרופות לתסמונת טורט (ראה להלן). עם זאת, תרופות לתסמונת טורט בדרך כלל ניתנות ללא התוויה רשומה ("off label”). לדוגמא, התרופה היחידה המאושרת לטיפול בטיקים בגרמניה היא haloperidol, שעל פי הוכחות עדכניות נחשבת כקו טיפול שלישי.

להמשך קריאה של הפרק המלא על הפרעות טיקים בתרגום ד"ר נועה בן ארויה מילשטיין וחב' ובעריכת פרופ' פז תורן לחץ כאן

http://iacapap.org/wp-content/uploads/H.2-Tic-Disorders-Hebrew-2017.pdf

 

לדף הבית לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *